חכימי נ' אליהו חברה לביטוח בע " מ

פסק דין

המדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת בעקבות תאונת דרכים מיום 5/1/09.

ב"כ הצדדים הודיעו על הסכמה דיונית לפיה יוגשו סיכומים בכתב ובית המשפט יתן פסק דין סופי על סמך הסיכומים והמסמכים שבתיק בית המשפט.

התובעת סבלה עקב התאונה מחבלה בראש, בצוואר, בגב ובצלעות. בעקבות התאונה, היא טופלה בבית החולים, ומרבית הממצאים היו ללא ממצאים פתלוגים מיוחדים, למעט רגישות במישוש עמוד שדרה מותני. לאחר מכן, היתה התובעת בטיפולים רפואיים במרפאות קופ"ח וכן בבית החולים, לרבות אשפוזים עקב מיחושים והגבלות לתקופה מצטברת של 15 ימים.

מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי קבע כי לא נותרה נכות צמיתה לתובעת, וזאת בהסתמך על הממצאים הקליניים המעידים על תנועות מלאות הן בעמוד שדרה צווארי והן בגב תחתון וללא חסר עצבי.

התובעת עבדה לפני ארוע התאונה כמזכירה קבועה במשרד עורכי דין ופוטרה בחודש מרץ 2009 (כחודשיים לאחר התאונה). השתכרותה הממוצעת עובר לתאונה היתה בסך 5,500 ₪.

אתייחס להלן לראשי הנזק השונים שהצדדים טענו להם בסיכומיהם ואפסוק בהם אחד לאחד.

הפסד שכר בעבר

המומחה מטעם בית המשפט השיב לשאלות הבהרה שנשלחו אליו כי תקופת אי הכושר הסבירה הינה חודש וחצי בלבד (התובעת טענה ל – 72 ימים אי כושר). אני פוסק לתובעת בגין הפסד שכר בעבר סך של 8,500 ₪.

הפסד השתכרות חלקי בעבר

לאחר עיון בטענות הצדדים בעניין זה ובשים לב לממצאים של חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה, אני פוסק לתובעת סך נוסף של 1,250 ₪.

כאב וסבל

התובעת היתה בגיל 35 במועד ארוע התאונה וטופלה ארוכות בבתי חולים וכן במרפאות קופת חולים, לרבות טיפולים פיזיוטרפיים. כמו כן, קיימת תקופת אישפוז של 15 ימים שלא ניתן לשלול את הקשר הסיבתי בינם לבין פגיעותיה של התובעת בתאונה. אני פוסק לתובעת בגין ראש נזק זה סך של 10,000 ₪.

הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד

למרות שאין הוכחות בפועל בדבר נזק ממשי זה, אני אומד את הפיצוי הראוי בסך 1,250 ₪.

הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד

לא הובאה כל אסמכתא לנזק זה ועל כן אינני מוצא הצדקה לפסוק סכום כלשהו.

עזרת צד ג' לעבר ולעתיד

בגין העבר, ניתן לפסוק לתובעת פיצוי גלובלי על דרך האומדנה בסך 1,500 ₪ ואילו לגבי העתיד, אין הצדקה לפסוק סכום כלשהו.

קיזוז שכר המומחה